רשמים לזכרו של ג'ייק האנה אשר נפטר החודש בגיל 78

 

לפני כמה שנים, נכחתי בכנס הבינלאומי השנתי של ארגון ה-פי.איי.אס. ( ההתאגדות האמנותית לכלי-הקשה ) בטקסס. זהו כנס גדול בן 4 ימים בו מציגות כל חברות התופים וכלי ההקשה את מוצריהם לקהל הרחב, מעין "סלון אווירי" למתופפים...(לא מומלץ לבעלי אוזן רגישה). הכנס כולל מגוון סדנאות מקצועיות וכיתות אומן של מיטב האמנים מכל העולם בתחום זה. באותה השנה נחתם הכנס באירוע נדיר במיוחד – תזמורת הג'אז של וודי הרמן אירחה את כל מתופפיה לדורותיהם. אלו שכבר לא עימנו, או שלא יכלו לנכוח מטעמי בריאות, צויינו בכבוד אך בין הנוכחים היו מתופפי ג'אז מהשורה הראשונה, ביניהם ג'ף האמילטון, ג'ון ריילי, ג'ו לה-ברברה, אד סוף ואחרים. כל אחד מהם, לפי סדר כרונולוגי, עלה לנגן שני קטעים והציג את הבא אחריו.

 

הראשון (והמבוגר מכולם) שעלה היה ג'ייק האנה, אז בתחילת שנות ה-70 לחייו, שהתקבל במחיאות כפיים סוערות והתרגשות מוחלטת בקהל. האנה היה ידוע בכשרונו לספר סיפורים ובחוש ההומור הנפלא שלו. הוא ניגש למקרופון, הסתנוור מעט מהתאורה ואמר: "ואו, תאורה כזו לא ראיתי מאז שהייתי בכלא 'סינג-סינג'". לאחר שנשא כמה דברים הוא התיישב מאחורי סט התופים וליווה את התזמורת בשני קטעים מפורסמים שלה.

 

אני חייב להודות שלא ממש ידעתי למה לצפות ממתופף בגילו, שאמור לדחוף תזמורת שלמה, אבל לאחר ששמעתי את המכה הראשונה הבנתי שהאנה לא איבד ולו במקצת מיכולתו המרשימה. לא רק שהוא כלל לא השתמש בתווים, אלא שהוא הנהיג את התזמורת בסמכותיות וכריזמה מוחלטת, "מפליא במכותיו" ועם חיוך על הפנים. באותו הערב, במהלך קבלת הפנים, ניגשתי אליו כמו ילד ביישן, עם חיוך דבילי על הפנים וסומק-מבוכה שלא יכול לבייש מוצרי קוסמטיקה מהשורה הראשונה של "אסתי לאודר", ואמרתי לו שלכבוד הוא לי ללחוץ את ידו. הוא מיד הרגיע אותי, הרים עימי כוסית (הוא היה מעט שתוי) ונוכח היותי ישראלי הוא הסביר לי שיש למשפחתו שורשים במזה"ת, בלבנון, ומשם שם-משפחתו 'האנה'.

 

האנה נולד ב-4.4.1931 בעיירה רוקסברי, מסצ'וסטס. בגיל 5 הוא החל לנגן תופים בתזמורות צעידה וכנער צעיר הוא החל להתערות בסצינת הג'אז הבוסטונית ובשנות ה-50 הפך למתופף מקומי. בסוף שנות ה-50 הוא ניגן עם הפסנתרניות מריאן מקפרת'לנד וטושיקו אקיושי וכן עם הזמרת רוזמרי קלוני. לאחר מכן, בשנות ה-60 הצטרף לתזמורות הג'אז של הארי ג'יימס ומיינארד פרגיוסון ובין השנים 62-64 זכה ב'גיג' שפרסם אותו יותר מכל - התזמורת המפורסמת של וודי הרמן.

 

האנה הצטרף לתזמורת של הרמן בתקופה שבה תזמורות הג'אז באופן כללי סבלו מחוסר תשומת לב וממחסור בעבודה ותמיכה. אמנם ענקים כגון דיוק אלינגטון וקאונט בייסי המשיכו לעבוד, אבל הרמן ללא ספק הרגיש בשינוי. עם הצטרפותו של האנה, התזמורת תפסה תאוצה ועלתה מחדש על המפה: היא חתמה על חוזה הקלטות, זכתה בכמה פרסי 'גראמי' ויצאה לסיבובי הופעות.

 

 לצד עבודתו בתחום הג'אז, שימש האנה כמתופף אולפנים וטלוויזיה בלוס אנג'לס והוליווד ובמשך השנים היה לאמן מבוקש בפסטיבלים שונים. בשנות ה-70 היה מתופף הבית של חברת התקליטים "קונקורד".

 כנגן, האנה הרגיש בבית גם במסגרת ביג-בנד וגם בהרכבים קטנים. התיפוף שלו היה תמיד סוחף ואנרגטי  ולכן התאים כ"כ לעיבודי התזמורת של וודי הרמן ואחרים. אמנם הוא לא התפרסם כסולן וירטואוז (אם כי טכניקה לא חסרה לו), הוא תמך בכל הנגנים סביבו, שמר קצב כמו מטרונום ותמיד עם "סווינג" !!

 

בקליפ הבא תוכלו להיזכר בפיסת היסטוריה, שנת 1964 – ג'ייק האנה מלווה את התזמורת של וודי הרמן בביצועם לקטע

"That’s where it is”.

 

 

ומעט יותר עדכני, שנת 2006, ג'ייק האנה והרכב כוכבים, ביניהם באקי פיזארלי, ג'ימי קליבלנד ווורן ואשה מבצעים את