 |
שלום אורח | כניסה לאתר
|
 |
כתבות נוספות |  |
|
||
 |
 |
|
אוהבים לכתוב על ג'אז? | |
|
|
|
Miles Davis / Kind of Blue - רשמים לכבוד המהדורה מיוחדת | |
Miles Davis / Kind of Blue - רשמים לכבוד המהדורה מיוחדתבואו וניזכר קצת בהקלטת אלבום הג'אז הנמכר ביותר בכל הזמנים"אני זוכר שהתעוררתי באותו בוקר די נרגש, כי ידעתי שאני הולך להקליט עם מיילס דייויס ... התחלנו לנסות כמה מהקטעים ואז, כשהתחלנו להתעמק יותר, הכל התחיל להישמע חלק ויפה. אני מתכוון ללא מאמץ – לא היה מתח – הכל היה רגוע ... בשום אופן, דרך או צורה יכולנו לחשוב ש"קיינד אוף בלו" יהפוך למה שנהפך: לאחד מאלבומי הג'אז המפורסמים ביותר בהיסטוריה של המוזיקה." כך מצוטט המתופף ג'ימי קוב בפתיח לספרו של אשלי קאהן "Kind of Blue – the Making of the Miles Davis Masterpiece
2009 היתה השנה בה מלאו 50 שנה לאותה הקלטה אגדית ששינתה את פני עולם הג'אז והמוזיקה בכלל. מדהים שאפילו 50 שנה אחרי, מוזיקאים מכל ז'אנר עדיין חוזרים ומתשתוממים נוכח הצלילים המרתקים של האלבום הזה, עדיין מקליטים גרסאות שונות ומשונות של קטעים ממנו ועדיין חוזרים ורוכשים אותו - כי העותק הקודם נשחק (אני עברתי כבר שלושה עותקים ...). כמעט לכל מוזיקאי יש את סיפור האהבה שלו עם "קיינד אוף בלו". אולי כי המילה הראשונה שקופצת לראש כשמקשיבים לו היא "קסם". אלבום אפוף מיסתורין, רוגע, עצבות, חלל, צבעים, סקסיות והמון יופי – שילוב מנצח.
מיילס דייויס היה ידוע כ"מיסטר היפ" – הוא היה שונה בכל דרך: בנגינה, בלבוש, בהתנהלות, בדיבור – מיילס פשוט הגדיר אופנה. מאז ומתמיד, ציפו אנשי עולם המוזיקה לאלבום הבא של מיילס, מתוך ידיעה או סקרנות שהנה עומד עולם המוזיקה לשנות כיוון פעם נוספת. מיילס עשה זאת כמה פעמים: ב-1949 עם "בירת' אוף ד'ה קול", אלבום התשיעייה המפורסם, בו שיתף פעולה עם יוצרים אקספרימנטליים כגיל אוונס, ג'ורג' ראסל, לי קוניץ, ג'רי מאליגן ואחרים, ב-1959 עם "קיינד אוף בלו", ב-1969-1970 עם "ביצ'ז ברו", שסימן את תחילתו של עידן ה"פיוז'ן" ולקראת מותו, ב-1991כששיתף פעולה עם אומני ראפ באלבום "דו-בופ" (שיצא לאחר מותו של דייויס).
כש"קיינד אוף בלו" יצא, הוכה עולם המוזיקה בתדהמה – אף אחד לא ממש ידע איך לכנות יצירה זו של מיילס, אבל כולם חשו מיד בייחוד שלה. האלבום הוקלט ב-1959 בשני תאריכים: ה-2 במרץ וה-22 באפריל. אולפן ההקלטה שנבחר היה "אולפן רחוב 30" במנהטן, שהיה חביב במיוחד על נגני ג'אז, בשל הצליל הייחודי שלו. האולפן נבנה בחלל ששימש בעבר ככנסייה, ולכן הכיל חדר גדול עם קירות עץ עתיק. בחירה זו תרמה משמעותית לצליל הייחודי של האלבום. חברי ההרכב: מיילס דייויס – חצוצרה, ג'ון קלטריין – סקסופון טנור, ג'וליאן "קאנונבול" אדרלי – סקסופון אלט, ביל אוונס וווינטון קלי – פסנתר, פול צ'יימברס – באס וג'ימי קוב – תופים. בדרכו הייחודית, אסף סביבו מיילס קבוצת כוכבים, נגני עילית, שסגנונית היו שונים מאוד האחד מהשני. מיילס הביא חמישה קטעים דרכם יכלו חברי הנגנים להשתעשע ולסקור גישה מוזיקאלית המכונה – נגינה מודאלית – שהיתה חדשה יחסית לנגני ג'אז ושאיפיינה את סגנונו של מיילס בשנים 1958-1963.
הסגנון המודאלי הוא מאוד אקונומי ומבוסס על אילתור על פני כמות מצומצמת של אקורדים. מעין
"Less is More”.
במשך "התקופה המודאלית" שלו חיפש מיילס דרכים לנגן בצורה יותר מוטיבית ולהיות מוגבל פחות מרצפי אקורדים או הרמוניה המשתנה במהירות, שכה אפיינו את סגנון ה"בי-בופ". מיילס נישבה במאפייני הגישה המודאלית עוד מימי עבודתו עם המלחין/מעבד גיל אוונס, עימו שיתף פעולה שנים רבות והקליט שורה של אלבומי מופת.
הפסנתרן ביל אוונס, הומלץ למיילס בשל היכרותו העמוקה של האחרון עם מלחינים אימפרסיוניסטיים כקלוד דביוסי ומוריס ראבל, מהם הושפע מיילס עד מאוד ושמהם לקח רעיונות אותם ניסה להתאים לצליל הג'אז. נוכחותו של ביל אוונס בהרכב תרמה משמעותית לתפיסת הצליל של מיילס ובאה לידי ביטוי ברור ב"קיינד אוף בלו" בייחוד בקטעים "בלו אין גרין" ו"סקצ'ז אוף ספיין".
מהדורת היובל של האלבום הינה בהוצאת חברת התקליטים " קולומביה – לגאסי". החברה תכננה להוציא את המהדורה בספטמבר 2008, אבל רשמית היא יצאה במרץ 2009 – ממש 50 שנה אחרי ההקלטה המקורית. זוהי חבילה מושקעת, מורחבת ועשירת תוכן. היא כוללת שני דיסקי שמע, די.וי.די., תקליט, חוברת ומגוון תמונות ארכיון. הדיסק הראשון כולל את חמשת הקטעים המקוריים של האלבום משנת 59' בנוסף למספר טייקים אלטרנטיביים והתחלות של קטעים (חלקם מושמעים לראשונה) מאותם סשנים. בין ההקלטות ניתן לשמוע קטעי דו-שיח והתלוצצויות בין מיילס ואיש הסאונד ובין מיילס וחברי ההרכב. הדיסק שני כולל חמישה קטעים, אותם הקליט ההרכב בשנת 58' וקטע נוסף מהופעה חיה בהולנד משנת 60' בהרכב של חמישייה (קטעים אלו הוצאו לאור לפני שנים בדיסק בשם
Miles Davis Sextet – the 1958 Sessions.)
הדי.וי.די. מכיל סרט תעודה הסוקר את האלבום בראי 50 שנה לאחור בנסיון להסביר את הקסם. הסרט מכיל קטעי ארכיון של ההרכבים השונים של מיילס וכן ראיונות עם דמויות מעולם הג'אז שעבדו עם מיילס במשך השנים ו/או תרמו לאלבום עצמו, ביניהם מוזיקאים כג'ימי קוב, הרבי הנקוק, רון קרטר שירלי הורן, דייב ליבמן ואחרים וכן מפיקים, אנשי סאונד, מבקרי מוזיקה ואחרים.
התקליט הוא למעשה הגשה של אותו אלבום אגדי בצורת תקליט כחול לאספנים שביניכם שברשותם פטיפון
החוברת כוללת בתוכה מגוון הסברים על הקלטת האלבום, קטעים מספרים שנכתבו על האלבום, פוסטר, מגוון תמונות נדירות מתקופת פעילותו של הרכב השישייה של מיילס וכן עותק בכתב ידו של ביל אוונס של הדברים שנתבקש לכתוב כחלק מה-
Liner notes
לאלבום המקורי.
.
זוהי המלצה חמה לכל חובב מוזיקה, חובב ג'אז, חובב מיילס וחובב האלבום ובכלל פינוק רציני לקראת העשור השני של שנות ה-2000
|
||
|
|
