מדברים ומצטטים קולטריין

כל אחד מאיתנו עשוי לחוות את קולטריין בצורה שונה, השאלה היא – למה מקשיבים? אם אתם מעוניינים לעניין מישהו שחדש לעולם הג'אז במוזיקה הזו – נגיד את אמא או את בן/בת הזוג –  ולהשתמש לצורך העניין בקולטריין, אז מחשש לנידוי או גילויי אלימות, לא הייתי בוחר להתחיל דווקא ב-Interstellar Space  (אחד מאלבומיו האחרונים והיותר נועזים של קולטריין בסגנון האוונט-גארד/פרי-ג'אז), אלא הייתי מכוון  דווקא למשהו יותר מוקדם, בסגנון Kind of Blue, Lush LifeאוColtrane – Ballads.. אמנם מדובר באותו אדם, אבל במהלך פעילותו, הקליט קולטריין למעלה מ-50 אלבומים כמנהיג הרכבים ועוד רבים אחרים כנגן-צד. הוא היה חלוץ ובעל השפעה בכל תחום שסקרן אותו: אם בתחום הבופ, הנגינה המודאלית או האוונט-גארד והתקדם ללא הפסק. מסע החיפוש האינסופי שלו אחר הצליל הנשגב קיבל עם השנים גוון מאוד רוחני והתבטא ביצירות מופת כגון“A Love Supreme” ,  “Crescent” או  “Ascension”

 

לאורך השנים, פגשתי אנשים (מוזיקאים וחובבי מוזיקה כאחד), שזכו לצפות בהופעות חיות של קולטריין בשנות ה-60. כולם, מבלי יוצא מן הכלל, השתמשו בתיאורים כגון: "חוייה דתית", "צמרמורות עברו בגופי", "הרגשתי שאני קרוב לאלוהים", "אדים עלו מחברי הלהקה" וכדומה. עד היום, כשאני נכנס למועדון ה"ווילג' ונגארד" בניו-יורק, אני נרגש ולו רק מהידיעה שקולטריין עצמו הופיע והקליט בו – ועדיין מביט בי מהתמונות שעל הקיר..

 

קולטריין נולד ב-23 בספטמבר 1926 בהמלט, נורת' קרולינה. בגיל 17 עבר לפילדלפיה והתגייס לשירות צבאי, שבמהלכו ניגן בתזמורת הג'אז של ה- NAVY. באותה תקופה שמע קולטריין לראשונה את צ'ארלי פארקר והושפע מאוד. ב-1955, לאחר שעבד בפילדלפיה כמוזיקאי, קיבל קולטריין את ההצעה להצטרף להרכב החדש של מיילס דייויס. שיתוף פעולה זה, על הרכביו השונים, הניב כמה מהקלטות הג'אז האגדיות מאותה תקופה והגיע לשיאו ב-1959 באלבום Kind of Blue. במהלך שנות ה-50 המאוחרות עבד קולטריין גם עם הפסנתרן ת'לוניוס מונק ואף הקליט מספר אלבומים משלו, המפורסם שבהם הוא

Blue Trane.

 

בשנת 1959 הקליט קולטריין את מה שנחשב לאחד האלבומים החשובים בהיסטוריה של הג'אז הכולל כמעט אך ורק יצירות מקוריות של קולטריין –“GiantSteps" באלבום זה מתנסה קולטריין במבנים ומהלכים הרמוניים מתקדמים ולא שגרתיים, שאתגרו את נגניו ואת מאזיניו והפכו לחלק בלתי נפרד מסגנונו הייחודי. בין השנים 60'-62' ניסה קולטריין הרכבים שונים, עד שב-1962 הרכיב את מה שהפכה לרביעייה האגדית שלו עם הפסנתרן מקקוי טיינר, הבסיסט ג'ימי גאריסון והמתופף אלווין ג'ונס. ב-1964 הקליטה הרביעייה את יצירת המופת A Love Supreme, סוויטה ב-4 חלקים, המסמנת את מסעו הדתי-רוחני של קולטריין, שנמשך למעשה עד מותו. בין השנים 65'-67', העמיק קולטריין את התעניינותו בתחום האוונט-גארד והנהיג מספר הרכבים בתצורות שונות, שבחלקם ניגנה אשתו, הפסנתרנית אליס קולטריין. קולטריין נפטר ביולי 1967 מסרטן הכבד והוא רק בן 40.

 

לרגל יום הולדתו ה-83, אני מצרף אוסף ציטטות מפיו, מתקופות שונות בקריירה שלו, השופכות מעט אור על השקפותיו בתחום המוזיקה, החיים, דתיות-רוחניות והקשר עם המאזינים:

 

"אני חושב שלראשונה התעוררתי לבחון מוזיקה ע"י דיזי גילספי ובירד (צ'ארלי פארקר). היה זה דרך העבודה שלהם, שהתחלתי ללמוד על מבנים מוזיקליים ועל אספקטיים תיאורטיים של המוזיקה."

 

(1960 - בתשובה לבקשת מראיין להתייחס להערת מבקר מוזיקה, שטען כי קולטריין בנגינתו נשמע "כועס", אומר קולטריין, בדיבורו הרגוע להפליא): "כועס? אני לא מרגיש כועס בכלל... הסיבה שאני נשמע אולי כועס היא, כי אולי אני מנסה כ"כ הרבה דברים בו-זמנית ועדיין לא הצלחתי למיין אותם. יש בי שק עצום של רעיונות שאני מנסה לבחון ומתוכם לברור את האחד ...".

 

"מעולם לא חשבתי אפילו אם הם מבינים את מה שאני עושה... מה שבאמת נחשב היא התגובה הרגשית, כל עוד קיימת איזושהי הרגשה של תקשורת. זה לא הכרחי שהיא תובן".

 

"כל מה שמוזיקאי יכול לעשות הוא להתקרב למקורות הטבע, ובכך להרגיש שהוא אחד עם חוקי הטבע"

 

"המטרה שלי היא לחיות חיים דתיים באמת ולבטא זאת במוזיקה שלי. אם אתה חי את זה, אז כשאתה מנגן, אין שום בעיה, כי המוזיקה היא חלק מהמכלול. להיות מוזיקאי זה באמת משהו. אתה יורד מאוד לעומק. המוזיקה שלי היא הביטוי הרוחני שלי למי שאני – האמונה שלי, הידע שלי, הקיום שלי".

 

"אני חושב שמרבית המוזיקאים מעוניינים באמת"

 

"באופן כללי, אני חושב שמה שמוזיקאי רוצה, זה לתת למאזין תמונה של כל הדברים הנפלאים שהוא יודע וחש מהיקום... זה מה שאני הייתי רוצה לעשות. אני סבור שזה אחד הדברים הגדולים שאתה יכול לעשות בחיים וכולנו מנסים לעשות זאת בצורה כלשהי. הצורה שבה המוזיקאי עושה זאת היא דרך המוזיקה שלו".

 

"שינוי הוא בלתי נמנע במוזיקה – דברים משתנים"

 

"אם אתה כן, אתה יכול לנגן על שרוך".

 

"לעולם אין סוף. תמיד אפשר לדמיין צלילים חדשים ולהגיע אל רגשות חדשים. ותמיד ישנו הצורך לטהר את הרגשות והצלילים הללו, כך שבאמת נוכל לראות מה גילינו בצורה הכי טהורה, כך שנוכל לראות בצורה ברורה יותר מי אנחנו. בכך, נוכל לתת לאלו שמקשיבים את המהות ואת המיטב של מי שאנחנו. אבל בשביל לעשות זאת בכל שלב, אנחנו חייבים להמשיך ולנקות את הראי."

 

 

לשמחתנו, כיום עדיין חיים ופעילים כמה מאגדות הג'אז ששיתפו פעולה עם קולטריין, כגון הפסנתרן מקוי טיינר, הבאסיסט רג'י וורקמן או המתופף רוי היינס. אבל באקורד מינורי אציין, שב-12 לאוגוסט האחרון איבד עולם הג'אז את מי ששיתף פעולה עם קולטריין בשנותיו האחרונות  – המתופף ראשיד עלי (76). עלי הצטרף להרכבו של קולטריין כמתופף שני (בנוסף לאלווין ג'ונס) בנובמבר 1965 ולאחר מכן החליף את ג'ונס. הוא הקליט עם קולטריין מספר אלבומים, ביניהם Meditation וכן דואט עם קולטריין, שנחשב בעיניי רבים כאחד האלבומים החשובים בתחום הג'אז החופשי InterstellarSpace. עלי הסביר: "אני לא ידעתי מה זה היה, אבל הוא (קולטריין) קרא לזה מקצבים רב-כיווניים”/ לאחר מותו של קולטריין המשיך ראשיד עלי לשתף פעולה עם אשתו של ג'ון קולטריין, הפסנתרנית אליס קולטריין ועם הרכבים רבים אחרים ונחשב למתופף חשוב בתחום האוונט-גארד עד למותו