 |
שלום אורח | כניסה לאתר
|
 |
כתבות נוספות |  |
|
||
 |
 |
|
אוהבים לכתוב על ג'אז? | |
|
|
|
הופעת איחוד נדירה של ההרכב לה-אימאג' בניו יורק (L'image) | |
הופעת איחוד נדירה של ההרכב לה-אימאג' בניו יורק (L'image)לראשונה מזה 30 שנה מתאחדים מייק מיניארי, טוני לווין, סטיב גאד וורן ברנהארט ודייב שפינוזה - להקלטת אלבום חדש ולמסע הופעותלא בכל יום ניתנת ההזדמנות לצפות באיחוד של הרכב כוכבים, שדורות רבים של מוזיקאים גדלו על ברכיהם. ואף יותר מזה - לא בכל יום ניתן להיכנס למועדון ג'אז אינטימי ולראות הרכב של נגנים אגדיים, המבלים את רוב זמנם בין סיבובי הופעות עם ענקי פופ וג'אז לבין אולפני הקלטות ברחבי העולם. אבל בסוף השבוע האחרון, הזדמנה לי אפשרות כזו בצורת ההרכב "לה-אימאז'", ואני ניצלתי אותה ובגדול! "לה אימאז'" הינו הרכב ג'אז שנולד בוודסטוק, ניו-יורק, בשנת 1977. בהתחלה הוא כלל ארבעה חברים מוזיקאים: מייק מיניארי – ויברפון, וורן ברנהארט – קלידים, טוני לווין – בס וסטיב גאד – תופים. בשלב מאוחר יותר הצטרף להרכב הגיטריסט דייב שפינוזה וההרכב הפך לחמישייה. כל החמישה הכירו האחד את השני במשך שנים רבות, אם מימי בית-הספר, מעבודה בהרכבים שונים ומסצינת האולפנים המשגשגת של ניו-יורק. אחד ההרכבים האלה היה הרכב ג'אז אקספרימנטלי בשם "ווייט אלפנט", שפעל בין השנים 1969-1971 בהנהגת מנייארי עצמו והווה מעין סדנה למוזיקה נסיונית ברוח התקופה: ג'אז-פיוז'ן. ההרכב כלל לעיתים 18 נגנים, רובם ככולם הפכו לנגנים בעלי-שם. מההרכב הזה צמחו הרכבים כגון "סטפס", שהפך ל"סטפס אהאד" – הרכבו של מיניארי ב-35 השנה האחרונות – שבו ניגנו גאד, לווין וברנהארט בקונפיגורציות שונות. בסוף שנות ה-70, עתירי נסיון ולאחר שביססו את שמם בקהילת הג'אז הבינלאומית, התגוררו כל החמישה באיזור וודסטוק (אפ-סטייט ניו-יורק) והחליטו להקדיש כמה חודשים לעבודה משותפת. ההרכב היה נפגש לחזרות באסם, שהפך לחדר חזרות, בביתו של הויבראפוניסט מנייארי. הם הופיעו במועדונים כגון: Joyous Lake בוודסטוק, The Red Creek Inn ברוצ'סטר (עיר הולדתו של סטיב גאד), ובמועדונים שונים בעיר ניו יורק. בג'אז של "לה-אימאז'" ניכרות השפעות מעולם הרית'ם-אנד-בלוז, הבי-בופ, הלאטין והסמות'-ג'אז והוא מזכיר את צליל ה"פיוז'ן" של להקת "סטפס-אהאד" המוקדמת. הגיטריסט לארי קארלטון, ניסה פעם להסביר את הסגנון המוזיקאלי המשולב של נגני הדור ההוא ואמר: "מצד אחד, כולנו אהבנו את ההרמוניה של הג'אז ומצד שני, רצינו לנגן רוק". הגדרות לא ממש חשובות. מה שחשוב הוא – לחוות את המוזיקה ולהתמוגג מהנאה ממוזיקאים אלו, ש"כבר ראו ועשו הכל", מנגנים יחד. לדאבונם הרב של המעריצים, ההרכב פעל שנה אחת בלבד, אך הספיק להקליט חומרים בשניים מאלבומי הסולו של מייק מנייארי: " (לו אני מקשיב ברגעי כתיבת המאמר)Wanderlust” " ו- Love Play” למרות הפירוק נפגשו חברי ההרכב לנגן בסיטואציות שונות במשך השנים ושמרו על קשר הדוק. בתחילת 2009, התאחדו חברי "לה-אימאז'" (כיום כבר באמצע שנות ה-60 לחייהם) - לראשונה מזה 30 שנה - במטרה להקליט דיסק משותף ולצאת למסע הופעות ביפן. בסופ"ש שבין ה-23 ל-27 בספטמבר הופיעו "לה אימאז'" במועדון הג'אז "אירידיום" בניו-יורק, הופעה שתועדה ותצא כדי-וי-די בעתיד הקרוב. מיד כשנכנסתי למועדון, לא ניתן היה להתעלם מהרכב הקהל: חציו האחד – חברים בני-דורם של הנגנים, חלקם מוזיקאים מפורסמים (כגון המתופף עומאר חכים והגיטריסט ג'ון טרופה) וחציו השני – מתופפים, מעריציו המושבעים של סטיב גאד (וביניהם עבדכם הנאמן...). ומיד כשהתחילה ההופעה, נשבע הקהל בקסם הגרוב והראשים מתנודדים. חברי "לה-אימאז'" אינם מבזבזים תווים, הם מכבדים האחד את השני, מנגנים רגוע ובטעם, משאירים את האגו נעול בכספת בבית ומעבר לכל – נהנים, משדרים רוח צעירה ופשוט מעוררי השראה. ניו-יורק היתה בית גידולם של 'אריות ותיקים' אלו והם נהנים 'לשוב הביתה' ולנגן בה את המוזיקה שהם עצמם יצרו ופיתחו. הקטעים המנוגנים, חלקם חדשים שנכתבו לאחרונה על ידי חברי ההרכב השונים לצורך האיחוד, וחלקם קטעים מהרפרטואר הישן. אין סיכוי שאסיים, מבלי לכתוב מילה על המתופף סטיב גאד. מה כבר לא נאמר או נכתב עליו? אם חשבתי לכתוב "זהו סטיב גאד במיטבו", אז כשאני חושב על זה, מעולם לא שמעתי או ראיתי את סטיב גאד לא במיטבו. מה שהוא לא יעשה – עובד. הבן-אדם 'כתב את הספר' בשביל רבים מאיתנו. מי שעבד במהלך הקריירה שלו עם המי ומי בעולם המוזיקה, בין אם מדובר בכוכבי פופ כגון פול סיימון, אריק קלפטון, ג'יימס טיילור, "סטילי דאן" או ריקי לי ג'ונס, או בכוכבי ג'אז כגון צ'יק קוריאה, צ'ט בייקר, מילט ג'קסון, מישל פטרוצ'יאני או "ספיירו-ג'יירה" – גאד (65) לא מפסיק להפתיע ונותן 150% מעצמו בכל הופעה. וכשמצוותים לגאד את חברו משכבר הימים, הבסיסט טוני לווין (שהתפרסם בעיקר בזכות עבודתו הארוכה עם פיטר גבריאל ו"קינג קרימזון") – המפליא בנגינתו בקונטרבאס אלקטרוני וב"סטיק-באס" המפורסם שלו – מקבלים רית'ם-סקשן מהחלומות ... מרוב הנאה, החלטתי להישאר לשני סטים. כדי להבין מעט יותר במה מדובר צפו בקליפ הבא (ואגב היחיד משנות ה-70) של ההרכב בתחילת דרכו http://www.youtube.com/watch?v=Gx6To4jBk6c ולאחר מכן צפו בקליפ משעשע ממסע הופעות ביפן 2009, שתיעד הבסיסט טוני לווין: |
||
|
|
