• 
  דוקטורים מנגנים ג'אז בשבלול
  מאת: מערכת הבמה
  
• 
  נסיך המלודיה החדש של הג'אז המקומי
  מאת:
  
• 
  נולד מאהבה: מופע ג'אז לילדים
  מאת: מרב יודילוביץ'
  

הבלוג של אסף: הרכב הג'אז כמערכת יחסים סבוכה אך מספקת

אסף קהאטי, גיטריסט ג'אז המתגורר בבוסטון, מספר לנו על הקשר המיוחד שקיים בין חברי הרכב ג'אז

מה שהוביל אותי לחשוב על הנושא הוא מספר שיחות שנערכו בזמנים שונים עם חברי ההרכב שלי, חלקם חדשים, חלקם ותיקים. שיחות על ההרכב עצמו, שיחות עלי, שיחות על שאר חברי ההרכב, שיחות על המוסיקה, שיחות על הנגינה האינדיוידואלית, על הביחד וכו'.

מי שמנהל הרכב יודע ודאי שהדבר כרוך בעבודה אינסופית של טלפונים, מקום לחזרות, תיאומים בין חברי ההרכב, ניהול תקציב, תשלום עבור הופעות וכו. אך היום ברצוני להתייחס לפן האנושי, מה שנקרא בכלכלה המשאב האנושי.

אז בעצם זה קורה ככה - מספר אנשים זרים נפגשים יום אחד ומחליטים לנגן ביחד. זה כמו פגישה ראשונה, לפעמים עיוורת, לפעמים מישהו שאתה מכיר מהשכונה או מהבית ספר אבל אף פעם לא ממש דיברתם ,ולפעמים מישהו שהמליצו לך עליו או שמעת בדיסק או באינטרנט. כמו בכל פגישה ראשונה בודקים אחד את השני, כל אחד מנסה להראות את עצמו ולהרשים אך בו בזמן להיות קשוב ומתחשב, כן כן לי זה מוכר מדייטים ראשונים...

אחרי שנגמרת החזרה ( הפגישה ) ברמזים עדינים אפשר להבין עם מי נוצרה כימיה, מי הולך הביתה, ולפעמים, מי מקבל הזדמנות נוספת. משפטים בסגנון: טוב אז מתי נפגשים? לא יודע אחי בוא נדבר בהמשך. או לחילופין: יש לך פה יומן? מתי אתה פנוי? בוא נקבע עוד חזרה! ככה יש מספר פגישות עם נגנים שונים עד שאתה מחליט עם מי אתה רוצה לבלות את שארית חייך, או לפחות את השנה הקרובה...

כשההרכב כבר ניגן ואולי הופיע כמה פעמים עדיין לא נהוג לומר "אני אוהב אותך", אנשים מתביישים, מחכים, עדיין בודקים, לא בטוחים מספיק כדי להיפתח באמת ולדבר, אבל העניינים זורמים וכבר מנגנים. רק בהמשך אם יש לך מזל אנשים מדברים ונפתחים אך לפעמים עוברות שנים ופשוט לא מדברים. נפגשים לנגן, מופיעים, מקליטים, עושים את הדברים בשיגרה של הרכב אבל לא תמיד מדברים. למה אני מתכוון מדברים? כמובן שמדברים על כל מיני נושאים: ספורט, פוליטיקה, דיסקים חדשים, זוגיות וכו. לא רק שמדברים, הרבה פעמים חברי ההרכב הם חברים הכי טובים אחד של השני וגם נפגשים מחוץ למסגרת הנגינה. אבל למרות זאת, אני מתכוון מדברים על דבר מסוים, נושא מסוים שבדרך כלל לא מדברים עליו, למה? לא יודע. מין מצ'ואיזם כזה.

ובכל זאת, למה אני מתכוון? אני מתכוון להגיד אחד לשני דברים על המוסיקה, על הנגינה, ההלחנה, העבודה ביחד. ואני מתכוון לדברים הטובים. בדרך כלל את הדברים הפחות טובים, משום מה יותר קל להגיד במסגרת ההרכב, דברים כמו: אחי אתה מנגן יותר מידי, אתה מעמיס. או: אולי תתחיל עם מברשות ואחרי זה מקלות? אבל הדבר הכי חשוב בדרך כלל לא נאמר: אתה מנגן מדהים, אחי יש לך סווינג לפנים, הסולו שניגנת היום ריגש אותי!

טוב, אולי אני מגזים, הדברים האלו נאמרים, אבל לא מספיק ולפעמים רק ברמיזות. גם במערכת יחסים, אם תחשבו על זה, זה קורה: המערכת יחסים מתנהלת מעצמה אחרי כמה חודשים או שנים ובדרך כלל מדברים על דברים כמו: אתה יכול לאסוף את הקטן מהחוג היום? אל תשכח לשלם את החשמל. יש לך מזומן? לא כל יום, וגם לא כל שבוע אתה אומר: את יודעת? כיף לי איתך. יש לך לב טוב. אני לומד ממך המון. תודה שאת פה. אני מעריך את הכנות שלך.

בקיצור..הבנתם.. כל שאר ההתנהלות בהמשך דומה לדעתי למערכת יחסית וזוגיות אחד לאחד: הרבה פעמים אחרי שנים משהו נתקע, אנשים לא מדברים תוך כדי הזוגיות ואחרי כמה שנים יש "הפתעות"... לפעמים יש מישהו מהצד... לפעמים אחרי כמה שנים אנשים משתנים וזה כבר לא עובד... לפעמים יש כמה דייטים וזה לא זה ופתאום נפגשים לאחר שנים ויש קליק מחודש... והרבה פעמים זה גם לכל החיים. משפחה...

צריך לדעת להגיד אני אוהב אותך, אתה מנגן מעולה, תודה שאתה עוזר לי עם זה, תודה על הגיג שניגנת בחינם, תודה שאתה מסדר לי עבודה וכו'.

צריך לשאול את הנגנים איך הם הרגישו בחזרה או בהופעה. צריך לשאול נגן מסוים מה הוא חושב או מרגיש כלפי נגן אחר בהרכב, מה הוא חושב על הקטעים. וצריך לדעת לפרגן.

יש המון הזדמנויות לפרגן, בסך הכל אתה עובד ( או נשוי ) עם אנשים ( רצוי אישה אחת ) שאתה אוהב, מעריך וגם לומד מהם המון. אני משתדל לעשות את זה ( לפרגן ) בשנה האחרונה וזה עובד, ממליץ בחום...

ולא פחות חשוב, צריך לנגן באהבה לנגנים שאיתך ולקהל המאזינים. הרבה פעמים הנגנים לוקחים דברים כמובן מאליו ואחרי גיג מוצלח אומרים משהו בסגנון: "היה סבבה אחי" ושניה אחרי זה אומרים: "טוב אז נראה לי שאני אקח לזניה?"

טוב חברים, עד כאן להיום. בהמשך תקבלו ביקורת על דיסק ישראלי חדש ואם תהיו ילדים טובים גם ראיון עם דנילו פרז.

אשמח לתגובות והצעות. Jazzonthecorner@gmail.com

באהבה,

אסף קהתי.