 |
שלום אורח | כניסה לאתר
|
 |
ביקורות דיסקים נוספים |  |
|
||
 |
 |
|
אוהבים לכתוב על ג'אז? | |
|
|
 |
 |
|
הגיטריסט אסף קהתי מציג אלבומים אהוביםקהתייוצא לסיבוב הופעות לקראת צאת הדיסק החדשהגיטריסט הישראלי/ בוסטונאי, אסף קהתי, מוביל הרכב של כוכבים בשנתיים האחרונות - ביניהם המתופף האגדי בילי הארט שניגן והקליט בין השאר עם מיילס דוויס, ווס מונטגומרי, ויין שורטר והרבי הנקוק. ההופעה של ההרכב בשבוע שעבר בבוסטון (עם הסקסופוניסט אלי דג'יברי) צולמה לטלויזיה וסוקרה על ידי מספר עיתונים בבוסטון.
השבוע אסף מגיע לארץ לשתי הופעות בארץ– בלבונטין 7 ביום שבת ב22:30 ובמצפה רמון ביום חמישי שאחריו בשעה 21:00 .ינגן איתו ההרכב שהקליט את שני הדיסקים שלו: אלון פרבר – סקסופון, דניאל ספיר – קונטרה בס ואודי שלמה – תופים
הקטעים בדיסק מושפעים ממגון סגנונות ותופסים מגוון מראות ותחושות –מקטע שמדבר על שבלול שמשתזף בשמש, לקטע אחר שנכתב על מראה של פארק מושלג הנשקף מחלונו של אסף, ואפילו קטע שמוקדש לחג הפסח.
אסף אומר "אנשים ששמעו את האלבום ונכחו בהופעות מעידים על נגינה עמוקה מאוד של ההרכב ואף תלפטית"
- Boston Herald
Israel- born, Boston resident guitarist Assaf Kehati’s quartet grabs a page from the glory days of the ECM label. His band features a marvelously spacious sound, austere yet melodic soloing, group interplay that’s scarily telepathic and all-stars at every position.
עשרת הדיסקים המשפיעים בחיי:
Pat Metheny – Secret Story
מגיל 10 עד 19 ניגנתי בעיקר רוק. הדיסק של פט מתיני ליווה אותי שנים ארוכות ובזכותו נכנסתי לעולם הג'אז. הוקסמתי מהנגינה בדיסק ומהקטעים עצמם והתחלתי לחפש עוד גיטריסטים שמנגנים ג'אז ומאלתרים– כך גיליתי את ג'ו פאס, ווס מונטגומרי, ג'ים הול ועוד. ולאחר מכן המשכתי לגלות רבים וטובים אחרים מכל קשת הכלים – ביל אוונס, ויין שורטר, הנק מובלי וכו. אם לא הייתי שומע ואוהב כל כך את התקליט הזה יכול להיות שלא הייתי מגלה ונכנס לעולם הג'אז.
Bill Evans – You Must Believe In Spring
בתקופת לימודי ברימון, חבר וגיטריסט נפלא, אורי ונטורה נתן לי לשמוע את הדיסק- כהגדרתו "דיסק חלום".
אני לא חושב שלפני כן שמעתי נגינה כל כך טובה מדיסק פיאנו טריו. הלחנים והדרך הכל כך רגישה שביל אוונס מנגן את הקטעים השאירו בי חותם עמוק ומשפיעים עלי עד היום כשאני מנגן בטריו.
Ella Fitzgerald – Gershwin Song Book
גיליתי את הדיסק הזה לפני שנתיים ואני זוכר ששמעתי אותו (זה שני דיסקים בעצם) יום וליל במשך חודש שלם. תמיד הכרתי את הקטעים של גרשווין וניגנתי אותם אבל מעולם לא שמעתי ביצועים כל כך יפים. הזמרת אלה מדהימה בעיני וכמו כן העיבודים של הדיסק כולו, המילים, ובחירת הקטעים היא מושלמת. בזכות הדיסק אני מכיר את המילים ואת הפתיחות של הרבה מהשירים שניגנתי בעבר אבל רק בצורה אינסטרומנטלית. כשאני מנגן היום את אותם שירים אני יכול לשמוע את אלה שרה בראשי ואת המילים של השירים ואני פשוט מתחבר לשיר ברמה הרבה יותר עמוקה. באחת החזרות עם בילי הארט ניגנו שיר ובשלב מסוים הפסקתי לנגן את המנגינה ואני ובילי שרנו את המילים של השיר. זה חיבור מאוד אותנטי לשיר בניגוד לנגינה שהיא רק אינסטרומנטלית.
Kurt Rosenwinkel – The Next Step
דיסקים רבים הוצגו לי על ידי מורה הג'אז הראשון שלי, שאולי לינג, וגם זה ביניהם.
אני זוכר ששמתי את הדיסק במערכת אחרי שחזרתי הביתה משיעור ולא הבנתי איך אפשר לנגן גיטרה ככה.
זה הדיסק הראשון ששמעתי של קורט וזה פתח לי עולם חדש של אפשרויות מבחינת האינטרפטציה שלו למלודיות, מבחינת סאונד הגיטרה שלו ומבחינת הדרך שהוא משתמש באקורדים. ללא ספק הוא גיטריסט פורץ דרך ואחד הפופלרים ביותר היום בעולם.
Jim Hall and Paul Desmond – Glad To Be Unhappy
אני חושב שלדיסק הזה יש את הסאונד המושלם. הליריות שמוצגת הן בקטעים והן בנגינה היא מושלמת.
הדיסק הזה מאוד מלמד על מינימליזם ועל שימת המנגינה (הן הכתובה והן באלתור) במרכז.
Billy Hart – Quartet 2006
אני עובד כיום עם בילי ואני מכיר את הנגינה שלו מנגינה איתו וגם מעשרות אלבומים שבהם השתתף. אבל האלבום הזה, בהרכב שמובל על ידי בילי מאוד מיוחד בעיני. הנגינה שלו באלבום היא מאוד לירית ועם זאת אנרגטית ומסורה. בהקשבה לאלבום התחלתי להבין מה זה לנגן ביט מאוד פשוט אבל מאוד עוצמתי. למדתי מתוך האלבום הרבה על הנגינה של בילי וגם למדתי לנגן חלק מהקטעים מהאלבום. זאת הייתה חוויה מיוחדת לשנינו כשבאחת ההופעות למדתי קטע יפיפיה שהוא כתב לבת שלו. הוא לא ידע שאנחנו ננגן את הקטע בהופעה, ואני מניח שהוא בכלל לא ידע שאני מכיר את הקטע. פשוט התחלתי לנגן את הקטע והוא הצטרף. זאת חוויה מאוד חזקה לנגן עם בילי.
Doug Raney –Back In New York
אחד הדיסקים הראשונים ששמעתי של גיטריסט ביבופ. לדאג יש סאונד עגול ופרייזינג מדויק. אני חושב שרשמתי את כל הסולואים מהאלבום הזה וניגנתי אותם בעצמי. מאוד מלמד על סגנון הביבופ ועל הדרך ליצור פרזות בסגנון.למדתי לנגן גם המון שירים מהדיסק (האמת, גם מכל האחרים שהזכרתי) הזה כמו:
All or Nothing at All, I Want to Talk About you, I'm Old Fashioned, The Touch of Your Lips
Brian Blade Fellowship – Perceptual
אני כרגע שומע את הדיסק הזה, קרוב לוודאי בפעם המאה ומשהו – היצירות בדיסק משלבות לדעתי בצורה מעולה, הרכב יחסית גדול עם פסנתר וגיטרה ושני נשפנים, יצירות שמושפעות מג'אז אבל נוגעות גם בפופ ורוק. בנוסף הנגינה כהרכב היא מאוד דינמית ונכונה לקטעים. הדיסק הזה השפיע על כתיבת הקטעים שלי וגם על הנגינה בהרכב גדול יותר.
Joey Calderazzo - Joey Calderazzo
הדיסק הזה הוא עוד דוגמה מופתית בעיני לנגינה בטריו.
John Coltrane – Coltrane Plays the Blues
אני זוכר שדיברתי עם בילי הרבה על קולטריין והוא אמר "קולטריין מנגן את הבלוז, גם כשהוא לא מנגן בלוז". הדיסק הזה דווקא מוקדש כולו לבלוז אבל אני לא חושב שאני צריך להרחיב על הנגינה העמוקה והספירטואלית של קולטריין.
ואם יורשה לי להזכיר עוד שם אחד בקצרה:
Keith Jarrett
יש לו אינסוף מעלות. אבל היפה ביותר בעיני היא כשהוא מנגן בלדה.
|
||
|
|
