• 
  הגיטריסט אסף קהתי מציג אלבומים אהובים
  מאת: מערכת JazzMusic
  

המתופף רועי אוליאל מציג אלבומים אהובים

המתופף רועי אוליאל מציג את עשרת האלבומים המשפיעים בחייו

רועי אוליאל נחשב לאחד המתופפים העסוקים והמוערכים יותר היום בארץ. הוא מנגן מגוון רחב של סגנונות ומעורב במספר הרכבים, ביניהם: תזמורת הג'אז של תל אביב, חמישיית עמיקם קימלמן, חמישיית שי מעוז, 'The Dreaming Elephants’ ועוד רבים וטובים.

כמו כן, רועי גם מנהיג הרכב משלו, 'שישיית רועי אוליאל', שמוציא בימים אלו את אלבום הבכורה שלו: 'Introducing Roy Oliel Sextet'

רועי מספר שאלבום זה, שהולחן ועובד על ידיו, הוא ניסיונו להביא את חוויותיו כמוסיקאי ואדם באמצעות מוסיקה. ע"י ערבוב סגנונות שונים מזמנים ומקומות שונים בעולם, יצר ההרכב מוסיקה שזוכה לאהדה רבה מקרב המאזינים והמבקרים כאחד.

ההרכב של רועי ינגן במסגרת פסטיבל הג'אז בתל אביב, ביום שישי ה-5/2/2010 בשעה 23:30.

רועי אוליאל מציג "עשרת האלבומים המשפיעים בחיי":

10. Art blakey – the freedom rider: תקליט שהוא יצירת מופת של אחד מההרכבים שגם מאוד השפיעו עלי ועל הסאונד ששמעתי בראש, כשהקמתי את ההרכב שלי. ארט בלאקי הוא אחד מהמתופפים החשובים ביותר בהיסטוריה (בלי שום קשר לסגנון) וההרכב שלו נחשב לנכס צאן ברזל בעולם הג'אז.בתקליט הזה הקטעים (רובם נכתבו ע"י ווין שורטר) כל כך יפים והביצוע שלהם גורם להם להיות אפילו יותר.

9. Chick corea – the mad hatter : התקליט הזה גרם לי להבין דבר מאוד חשוב: המילה ג'אז לא נובעת מכמות הכלים הסולנים בקטע, אלא ממהלך הדברים. כלומר, הג'אז כבר מתחיל בצליל הראשון: בהבעה שלו, בכתיבה של הקטע, בחופשיות שבה הכלים מלווים אחד את השני.

 8. Pat metheny – the way up : אני חושב שהתקליט הזה העלה את ההלחנה לרמה הבאה. בתקליט הזה בעצם מנוגן שיר אחד באורך של 70 דקות (מחולק ל4 פרקים – כמו ביצירה קלאסית). לאורך השיר שזורים מוטיבים שמוזכרים מידי פעם, כל פעם בצורה אחרת. היכולת לתכנן קטע של 70 דקות שיהיה מעובד ומולחן ברמה של יצירה קלאסית, ולשלב בתוכה את הספונטאניות והאלתור של הג'אז מדהימה ומקסימה בעייני.

 7. Chick corea – origin : כשהייתי בן 16 נסעתי לפסטיבל הג'אז באילת. ההכרות היחידה שהייתה לי עם ג'אז באותו זמן הייתה תקליט של צ'יק קוריאה שקניתי, והייתי מאוד נרגש לשמוע אותו. כששמעתי את ההופעה כל כך נהניתי שראיתי גם את ההופעה שהייתה למחרת אותו יום. ההרכב שלי היום מאוד מושפע ממה ששמעתי בהרכב הזה. ללא ספק אחד האלבום שגרמו לי לרצות להיות מוסיקאי מקצועי.

 6. Miles Davis – four & more : במילה אחת – מדהים, בשתי מילים - טוני וויליאמס! כולם מנגנים שם מדהים, זוהי בעצם תחילתו של אחד ההרכבים הכי משפיעים בג'אז. אבל מבחינתי הדבר הכי מדהים ששמעתי שם זה את טוני וויליאמס. ילד בן 15 שלא מפחד לנגן עם אגדות וללמד אותם שיעור או שניים הוא הצליח כבר בגיל הזה לשנות את כל עולם הג'אז, הרבה מאוד אלמנטים בנגינה קפצו הרבה מאוד מדרגות רק בזכותו (בלעדיו אני לא יודע עם היינו מגיעים לזה אפילו היום).

 5. Michael brecker – Michael brecker: לפי דעתי, התקליט הטוב ביותר שלו. הרכב נגנים מצוין. קטעים מדהימים ביופיים ובביצועם. דיסק שלא מאבד מהעכשוויות שלו ונשמע מודרני גם אחרי 30 שנה. הרבה מאוד מהקטעים שכתבתי מבוססים בצורה כזו או אחרת על קטעים מהתקליט הזה.

 4. Pat metheny group – the road to you : אני חושב ששמעתי את הדיסק הזה כל כך הרבה פעמים עד שהוא נהרס לגמרי. אוסף של קטעים שהוקלטו במסע ההופעות שלו. הביצוע ברמה הכי גבוהה, הלחנים מדהימים, ולשמוע את הקהל ברקע מוסיף אלמנט של ריגוש. בתקליט הזה למדתי (ואני ממשיך ללמוד) הרבה מאוד לגבי אסתטיקה בהלחנה ובעיבוד.

 3. Miles Davis – kind of blue : אני יודע שזה מאוד בנאלי להזכיר את התקליט הזה, אבל ללא ספק התקליט הזה הוא אחד התקליטים שהכי השפיעו על עולם הג'אז ועל ההתפתחות שלו. אין תלמיד שלא הוציא לפחות סולו אחד מהתקליט.

2. Sting – ten summner tells : כשרק התחלתי לתופף, נהגתי ללוות את התקליט הזה רבות, אהבתי את המוסיקה מאוד. אני זוכר שבגיל 12 ההורים שלי לקחו אותי ואת אחי לראות את ההופעה של סטינג בראשון לציון (סיבוב הופעות של התקליט הזה). עד שראיתי את ההופעה היית בטוח שאני מנגן את השירים טוב, אבל אז ראיתי את וויני קוליוטה. זו הפעם הראשונה בחיי שראיתי מוסיקאים ברמה בינלאומית. כנראה שמאז אני מכור.

1. John Coltrane – a love supreme : ראיתי תכנית דוקומנטארית בה ראיינו את ג'ושוע רדמן ואת ברנפרד מרסליס. שניהם דיברו על התקליט הזה כתקליט ששינה להם את החיים. למחרת קניתי את התקליט. בדרך כלל במצבים כאלה הציפיות שנבנות גדולות מידי. הפעם – כל הסופרלטיבים לא יוכלו לתאר את סערת הרגשות שחשתי כששמעתי את התקליט הזה.